הסמכות לדון במזונות ילדים- משפחה או רבני?

פסק דין של כב' השופט שוחט אשר שופך אור על הסוגייה.

האם הגישה תביעת גירושין כרוכה לביה"ד הרבני, וזאת לאחר שהליך יישוב סכסוך אותו הגישה- נסגר.

כשבוע וחצי לאחר מכן, פנה האב לביהמ"ש לענייני משפחה בתביעה למזונות קטינים ובקשה לקביעת מזונות זמניים.

האב טען כי הלכת שרגאי עודנה שרירה קיימת וכי כל עוד לא הביע הסכמתו לדון בפני ביה"ד הרבני בשאלת מזונות הילדים, לביה"ד אין סמכות.

האם טענה כי בהתאם להלכת פלדמן ( עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות) בפני ביה"ד הונחה התביעה לראשונה וביה"ד דן בה ועל כן ביה"ד קנה את הסמכות.

עמדתו של ביה"ד -שאלת הסמכות בענייני מזונות ילדים מונחת כעת לפתחו של בג"ץ, אך בכל מקרה בהתאם לפסיקת ביה"ד הגדול ובהתאם למבחני הכריכה, לביה"ד יש סמכות לדון במזונות הילדים. עם זאת כל עוד הצדדים גרים תחת קורת גג אחת, ביה"ד אינו רואה צורך להכריע בעניין המזונות.

עמדתו של ביהמ"ש לענייני משפחה- ביהמ"ש הסתייג מקביעת עמדה וקבע כי כל עוד לא הוכרעה הסמכות העניינית בביה"ד, אין התביעה "בשלה" להמשך בירור.

על כן ובגין שאלת הסמכות הגיש האב בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי.

1. תביעתו של האב למזונות קטינים הוגשה בתם לב לביהמ"ש ואין בהתנהלות זו כל דופי. זכותו של האב לדון במזונות ילדיו בערכאה בה הוא בוחר לדון.

2. העובדה כי התביעה הוגשה כשהצדדים גרו תחת קורת גג אחת אינה רלוונטית ואינה הופכת את תביעת האב ל"תביעת סרק". קטינים זקוקים למזונותיהם גם מקום בו ההורים מתגוררים יחד אך חלוקים בדעותיהם בשאלת מזונות הילדים.

3. האב מעולם לא נתן את הסכמתו לדיון בביה"ד, ועל כן שאלת הכיבוד הדדי בין הערכאות (הלכת פלדמן) מתייתרת. כמו כן העובדה כי תביעת המזונות נכרכה לתביעת הגירושין, אין פירושה כי ביה"ד "דן" בה.

4. העובדה כי ביה"ד רואה בהלכת שרגאי הלכה שבוטלה ע"י ביהד הגדול, אינה צריכה להוות שיקול בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש כפוף להחלטת ביהמ"ש העליון ולא להחלטות ביה"ד הגדול- על כן כל עוד לא הוחלט ע"י ביהמ"ש העליון כי הלכת שרגאי מבוטלת- "לא נס ליחה ולא הועם זוהרה, והיא עודנה שרירה וקיימת, וטוב וראוי שכך".

 

יש שופטים בירושלים. הם ידונו בבג"ץ האמור, בעת המתאימה ולפי יומנם העמוס לעייפה. בינתיים, יש קטינים בהרצליה שזקוקים למזונות ויש שופטים גם בתל-אביב. בשעה שלפי המצב המשפטי הנוכחי, לאור פסיקת ביהמ"ש העליון, תביעה למזונות הקטינים מסורה לסמכות בית המשפט לענייני משפחה, עליו להפעיל סמכות זו, גם אם קיימת אפשרות שבעתיד ביהמ"ש העליון ישנה הלכותיו ויקבע אחרת.

 

על כן בהתאם לפסק דינו הנהדר של כב' השופט, כל עוד לא בוטלה הלכת שרגאי, הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש באין הסכמה לדון בביה"ד הרבני.