מי מפחדת מבית הדין הרבני

מאת עו"ד שני בנארדטה

לבית הדין הרבני יצא שם של "בית דין לגברים בלבד," 

ככל הנראה בעקבות תדמית אנטי – נשית שיש לבית הדין הרבני, מוסד פטריאכלי ביסודו שמושפע מהמשפט העברי (אך כפוף לדין הישראלי) בו לכאורה האישה נחותה מן הגבר שנחשב ל"ראש המשפחה", 

קורה לא אחת שמגיעה אלי לקוחה שמשקפת את הפחד מפני הליך אשר מתנהל   בביה"ד וחושבת שידה על התחתונה. 

אז יש לי חדשות טובות: אין מה לפחד מבית הדין הרבני. ואפילו, להפך. 

בית הדין הרבני מגן על האישה ומעניק לה סעדים ייחודיים

בית הדין הרבני מגן על זכויות האישה ומעניק לה סעדים שאינם קיימים בבית דין לענייני משפחה. יתרה מכך ואין שום חקיקה אזרחית מקבילה שמאפשרת לאישה לקבל זכויות אלה מלבד בית הדין הרבני ומכוח ההלכה היהודית.

כגון:

• צו למדור ספציפי. למשל, אם יש בעל שמסרב לתת גט לאישתו, ניתן להוציא צו כנגדו שמחייב אותו לאפשר לאישה לגור בבית הצדדים עד למתן הגט.

• מזונות אישה – סעד נוסף שקיים לנשים מכוח ההלכה היהודית ועד למתן הגט. נניח שזוג מצוי בהליך גירושין אך טרם ניתן גט ( מסיבות כאלה ואחרות) יכול ביה"ד לבקשת האישה לחייב את הבעל בתשלום סכום לאישה, מדי חודש בחודשו ועד מתן הגט, סכום אשר יאפשר לה לשמור על רמת חייה. . מזונות אישה יכולים להגיע לאלפי שקלים בחודש.

והכתובה, מה איתה?

הכתובה שעליה חותם הבעל רגע לפני החופה, בדרך כלל בחדר צדדי עם הרב ועדים גברים, היא למעשה שטר חוב שהבעל מעניק לאישה ובעת פקיעת הנישואין הוא מחויב לשלם לה את הסכום הנקוב. רק בית הדין הרבני מאפשר את מימוש הכתובה, פעולה שהרבה נשים כלל לא מודעות לאפשרות קיומה והיא בוודאי לא קיימת בערכאות האזרחיות.

לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית ובלעדית לחייב את הבעל לשלם את הסכום הנקוב בכתובה. אמנם במקרים מסוימים בית דין הרבני מתייחס או יכול להתייחס לכתובה המוקדמת או אם יש כתובה בסך של למשל מיליון שקל סכום שלבעל אין, בית הדין עדיין לא מוותר והוא ינסה לגרום לבעל לשלם כמה שיותר ויאזן בדרכים אחרות. לדוגמה, אם בני הזוג מוכרים את הדירה המשותפת, אז במקום חלוקה של הנכס חצי חצי, בית הדין הרבני יכול להורות לבעל לתת מחלקו (מתוך המחצית שלו) את ערך הכתובה. 

בית הדין הרבני ממש מקדש את הכתובה וזוהי זכות שניתנת לאישה שלא בנקל נוותר עליה. וזה לא שגברים לא מנסים. יש מספר עילות לביטול זכאות אישה לכתובתה כאשר המפורסמת שבהן היא "אישה בוגדת", אך הוכחת בגידה היא משימה קשה בבית הדין הרבני ויש להוכיח אותה בעדים ובהליך משפטי לכל דבר ועניין. כלומר לא מספיק שהבעל סבור שהאישה בגדה בו, אלא עליו להוכיח זאת על מנת לפסול את זכאות האישה לכתובתה.

לסיכום

אם מתחתנים ברבנות, לבית הדין הרבני בכל מקרה מגיעים עם סיום הקשר כי הוא היחיד שיכול להתיר את הנישואין. אמנם מדובר במוסד דתי ושמרני שינסה לפעול ככל יכולתו לשמור על המשפחה ובני הזוג ביחד מתוך היותו מוסד שמקדש את הזוגיות וערכי המשפחה, אבל אם את אישה ובעלך רץ לבית הדין הרבני לפתוח תיק, חשוב שתדעי שאת לא צריכה לפחד מהצעד הזה אלא להצטייד בעורכת דין מקצועית, מנוסה בתחום דיני המשפחה וקשובה שבקיאה בהליכי הגירושין הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה והיא תלווה אותך בתהליך, תשמור על האינטרסים והזכויות ותשיג עבורך ועבור ילדייך את הסכם הגירושין הטוב ביותר האפשרי. 

הכתבה היא כתבה כללית ואין לראות בה ייעוץ פרטני

אין לראות בכתבה זו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. במקרה הצורך, התייעצו עם עו"ד מומחה לדיני משפחה